לקבלת מאמרים
ישירות אליך
אימייל
שם פרטי
שם משפחה
 

וכשילדכם נפגע מילד אחר

וכשילדכם נפגע מילד אחר, בבית הספר או בגן הילדים, חשוב שתדעו:
כאשר אתם מגיבים בכעס, בעצבים, בצעקות, וחלילה במכות, אתם מלמדים את ילדיכם להגיב באותו אופן!
כאשר אתם "לוקחים את החוק לידיים שלכם, ומטפלים בעניין", אתם מנשלים את ילדיכם מכוחם ומעוצמתם. המסר שמועבר על-ידכם הוא שילדיכם לא מספיק חזקים/בוגרים/אחראיים/יכולים ומסוגלים לדאוג לעצמם, ולטפל בעניין בעצמם.
כאשר אתם מגיבים ממקום מתגונן, כלומר אתם לוקחים את המקרה באופן אישי נגדכם, אתם מלמדים את ילדיכם לקחת את הדברים באופן אישי. כלומר, הילד מבין ש "עשו לי את זה" - החרימו, הרביצו, ירקו עלי..בגלל ש"אני לא בסדר" או ש"משהו לא בסדר איתי" - והרי הפגיעה שנעשתה אינה קשורה באופן ישיר לילדיכם!! הפוגע פוגע מתוך מצוקה וסערה פנימית כגון: כעס, תסכול, עצב, חוסר בטחון, כמיהה לחום, לתשומת לב ולאהבה. הוא התנהג כך מתוך חוסר אונים ולא, לא, לא מתוך הרצון להרע!!!
ולכן, מה כן:

הקשיבו להם בדממה. כלומר, אל תנסו לתת פתרונות או "לנקות" את רגשותיהם הקשים, אל תנסו לתת עיצה או דיעה, הקשיבו והכילו - פשוט היו עבורם בנוכחותכם - במבט, בהקשבה, בחיבוק. הביעו אמפטיה וחזרו על מילותיהם. היו סקרנים לרגשותיהם, תחושותיהם ומחשבותיהם של ילדיכם. כלומר, שאלו שאלות כ"דף חלק" - אל תניחו שאתם יודעים איך הם מרגישים, שאלו אותם שאלות כאילו זו הפעם הראשונה ששמעתם את המילים יוצאות מהפה: "איך הרגשת כאשר...?"...."מה היה לך לא נעים בכך?".. כך לא תכפו עליהם מחשבות, רגשות ודיעות שאולי לא היו אצלם. כמו כן, תאפשרו להם לדבר על זה, להוציא את כעסם, ולהביע את פגיעותם. חזקו והעצימו אותם, הוקירו אותם במילים. כלומר, שבחו ועודדו אותם. לדוגמה: "אתה ילד כל-כך חברותי, אוהב ואיכפתי". למדו אותם חמלה ואמפטיה. כלומר, הסבירו להם כי הפוגע הוא גם נפגע, כי מעשיו הינם מתוך סערה פנימית החלה בתוכו ואין זה משהו אישי נגדם.

והחשוב מכל, מכל-כל(!) הוא להבין שמה שבליבכם קובע את איך שאתם קוראים ורואים את מציאותכם, ומכאן מה שאתם משדרים לילדיכם. כלומר, כאשר לבכם מלא בדאגה ובחשש לילדיכם, בחוסר בטחון ובפחד שיקרה להם משהו, ואתם מאמינים שהם לא מספיק חזקים נפשית ופיזית, או שהם לא אהודים חברתית, אתם תראו זאת כסוף העולם. זה יטלטל את עולמכם כספינה ללא מפרש, בים סוער, וגם אותם. לעומת זאת, אם בלבכם אמון ובטחון בעוצמתם ובחוסנם הנפשי והפיזי, והנכם מאמינים שהם אהובים ומקובלים, ובכך ששום דבר רע לא יאונה להם – אתם לא תעשו מזה עניין וזה לא יהיה עניין! כלומר, תוכלו לקבל את הדברים בפורפורציות הנכונות, וכך גם הם.
מה שקורה בלבכם, (רגשותיכם, אמונותיכם..) קובע את איך שאתם קוראים את מציאותכם ובכך, מה שאתם משדרים לילדיכם! – זה עושה את כל ההבדל בין אם אתם חיים במציאות מאושרת, בטוחה, נעימה ורגועה לבין אם אתם חיים במציאות לחוצה, מתוחה וחוששת.
הדוגמאות רבות הן, וודאי תוכלו להאזין להן באחד הראיונות הבאים עימי, ברדיו או בטלוויזיה.

מתוך התכנית "מאלף על טף", רשת א של קול ישראל


שלכם, בבטחון גמור בכם :)

שני הורביץ
מאמנת מוסמכת להורים ולילדים (cpcc)
מחברת הספר "ההורה שבחרתי להיות"
ראיונות ברדיו ובטלוויזיה
פייסבוק 




חזרה