לקבלת מאמרים
ישירות אליך
אימייל
שם פרטי
שם משפחה
 

הורים וילדים בגירושין

הבעיות, הקשיים וההתמודדויות עם ילדים להורים גרושים רבים הם. אינני מתיימרת שיהיה מכתב זה, כתשובה לכולן או כתחליף לטיפול. במכתבי זה אנסה לגעת אך ורק בשורש ובמהות הקושי לעניות דעתי.
אני מאמינה שאם נבין את מהות הקושי שלנו ההורים, ונתמיר את נקודת מבטנו והרגשתנו כלפי עצמנו, ההתמודדויות יהיו קלות יותר ואף יחלפו מהר מהצפוי.....


"הצפוי": רבות הן הפעמים שאנו מקובעים במחשבתנו לגבי נושא מסויים, רק בגלל ש"כך אומרים", ש"כך ידוע". מקובעות מחשבתית גורמת לנו להיכנס למצבים בידיעה מראש, כי כך יהיו פני הדברים – בכך איננו משאירים פתח למשהו אחר לקרות.
לדוגמה: בספרות המקצועית מתואר גיל שנתיים כ: "גיל שנתיים הנורא". הורים אשר מתקרבים לתקופה זו בידיעה - כי כך יהיה, לרוב חווים גיל זה כנוראי באמת.
עם זאת הורים אשר מגיעים לגיל זה ללא ידיעה מוקדמת, בסקרנות נקייה מדיעות והנחות, סיכויים לחווית גיל השנתיים בצורה נפלאה, תהיה גדולה יותר.
כך גם לגבי ילדים בגירושין, הדיעות אומרות כי זה "טראומה לילד", כי "הוא חווה קושי עצום עם גירושיהם של הוריו" ... היום אני מזמינה אתכם לגשת ולהתנהג אל ילדכם ממקום נקי מדיעות קדומות, טהור מהנחות, ופשוט להסתקרן לגבי רגשותיו ותחושותיו.
שוחחו עימו תכופות ושאלו אותו: "איך אתה מרגיש?", "מה אתה אוהב במצבנו החדש ומה פחות?" "איך לך בבית הספר?" "איך אתה מרגיש בביתך החדש?". שאילת שאלות סקרניות לגבי רגשותיו ותחושותיו של הילד, יתנו לו הזדמנויות רבות לבוא לידי ביטוי.

 

נגדיר סקרנות: סקרנות הינה שאילת שאלות פתוחות (שהתשובות עליהן אינן כן/לא), ממקום של חוסר ידיעה מוחלט. ממש כפי שתינוק נפגש בפעם ראשונה עם חפצים, או טועם בפעם הראשונה מאכלים.
הוא אינו יודע מראש מה הוא מחזיק או טועם, זו חוויה ראשונית עבורו. כך היו עם ילדיכם לגבי רגשותיהם וחוויותיהם – הסתקרנו, שאלו שאלות פתוחות ללא ידיעה מוקדמת ותנו להם להביא מתוכם מה שיש בהם.
תופתעו לגלות כי ישנם ילדים אשר חווים שחרור מפרידתם של ההורים, זאת לאחר תקופה ארוכה של "אנרגיות קשות" בבית כגון: ויכוחים קולניים, התנהגות לא מכבדת ולא אוהבת, חוסר סבלנות וסובלנות.

 

שורש ומהות הקושי בהתמודדות עם הילדים בגירושין:


1. להורה יש קושי להכיל את "רגשותיו הקשים" של ילדו.
נגדיר להכיל: היכולת להיות בנוכחות עם מצבים/רגשות, מבלי הרצון לשנותם או להפסיקם.
להורים יש קושי להיות עם תסכול, כאב או עצב של ילדיהם, ומרגישים צורך להפסיקם או לשנותם לשמחה, סיפוק ושביעות רצון. אנו עושים זאת עוד כשהילד תינוק, לדוגמה: כשהתינוק בוכה, מיד ההורה נותן לו מוצץ או ממתק, להרגיעו.
קושי זה נובע משתי סיבות: האחת - רצון ההורה שלילדו יהיה טוב, והשניה – חוסר נעימות מביקורת הסביבה: "מה יגידו?" ומביקורת עצמית של ההורה: "מה זה אומר עליי?"

 

רגשותיהם "הקשים" של ילדיכם אינם אומרים מאום עליכם, הם אינם אומרים שאתם הורים "לא טובים", לא מתחשבים או שעשייתכם שגוייה. רגשות אלו בסך הכל אומרים שילדיכם חווים קושי פנימי.
תפקידכם כהורים הינו להיות עימם באלו, ולא להתמירם! הקשיבו להם בכאבם, שמעו את סבלם, הבינו את צערם, תנו לגיטימציה לכעסם והצטערו עבורם, זה הכל.
בכך תמלאו את תפקידכם כהורים, בכך תציידו אותם בכלים חשובים ביותר לחיים מאושרים והם: הכלה, אחריות, אהבה וקבלה עצמית. אין שרות טוב יותר מזה, לאושרם של ילדיכם.

 

ובפועל: לאחר ששאלתם את השאלות הסקרניות והם ענו עליהן, פשוט היו עם התשובות. התשובות יכולות לעורר בכם קושי, כאב, עצב ותסכול. (בנקודה זו, עליכם ללמוד להכיל רגשות אלו אצליכם), אולם לצד אלו הן יכולות לעורר בכם אושר שלווה ובטחון.
החשוב ביותר מצידכם הינו להיות עם כל מה שעולה. לא לעצור את הדיבור כי כואב לכם, גם לא לשנות את מחשבותיו למשהו "טוב יותר", אלא, פשוט היו עם מה שעולה – ל"חיוב" או ל "שלילה",
גלו אמפטיה, הבנה ושקפו להם במילותיכם את שאמרו לכם. עצם הדיבור על כך, שיתוף ברגשות ובתחושות (של שניכם), ואפשור מצידכם לדבר עליהם, מהווה ריפוי ופתרון עבורם ועבורכם.

 

2. רגשות אשם
הורים גרושים נושאים בליבם רגשות אשם כבדים, ומתנהלים מתוכם -רוב הזמן.
כל עוד תמשיכו לשאת רגשות אשם ולהתנהל מתוכם, הקושי ימשיך להיות והבעיות ימשיכו להתהוות. היום דעו כי עשיתם את הדבר הנכון והטוב ביותר עבורכם ועבור ילדיכם, לאותה עת. כך בדיוק היה צריך לקרות ולהתרחש. זה היה מדוייק.
אם רצונכם לשאת באחריות, קחו את הזמן ללמוד את עצמכם: "מה היה שם?", "מה הפריע לי?", "מה רציתי לשנות?", "מה הניע אותי לבחירה זו?", "ממה חששתי?", "מה באמת רציתי?", "במבט לאחור, מה הייתי עושה אחרת?".
השתמשו בחקירה והתבוננות זו ללמידה עצמית – זו היא לקיחת אחריות. לקיחת אחריות (בניגוד לאשמה) – מביאה להבנה, הארה, חכמה ועוצמה, לעומתה אשמה אינה מקדמת לשום מקום, היא איננה מלמדת, היא מחלישה, תוקעת ומעיקה.

 

המחשה: "שני נזירי זן, טאנזאן ואקידו, הילכו בדרך בוצית אחרי גשם כבד. כשחלפו ליד אחד הכפרים, פגשו בחורה שניסתה לחצות את השביל, אך הבוץ העמוק איים להכתים את הקימונו שלבשה. מייד הרים אותה טאנזאן ונשא אותה לצד השני של השביל.
הנזירים המשיכו בדרכם, שותקים. כעבור חמש שעות, כשהתקרבו אל המקדש, אקידו לא התאפק עוד: "למה נשאת את הבחורה מעבר לשביל?" הוא שאל. "אנו, הנזירים, לא אמורים לעשות דברים כאלה."
"זה כבר קרה לפני שעות," אמר טאנזאן. "האם אתה עדיין נושא אותה?".
כך חיים את חייהם רוב האנשים. הם נושאים בנפשם משא כבד של עבר לכל מקום שאליו הם הולכים." (כוחו של הרגע הזה/אקהרט טולה)

 

רובכם טוענים כי אתם שלמים עם עצמכם, אך ילדיכם מגלים קושי רב. ובכן ראייה זו נובעת מחוסר הבנה שהחוץ הינו מראה לפנימיות שלכם. הקושי שילדיכם חווים כביכול, הינו קושי פנימי שלכם שצריך לעבור התמרה.
כל קושי או התנגדות שאתם חווים במערכת יחסים כלשהיא – מצביעה על קושי פנימי שיש לכם באותה נקודה.
אלוהים/אתם/ילדיכם שואפים לשלמות פנימית, לשלווה ואושר שלכם; לכן מופיעים קשיים אלו שוב ושוב עבור התהליך שאתם צריכים לעבור בכדי להגיע לשלמות.
ראו קשיים אלו כמתנת צמיחה והתפתחות והחלו את התהליך. הפסיקו להתייחס לקשיים חיצוניים כחיצוניים, והחלו להבין כי אלו הקשיים שלכם עצמכם. עבדו על כך:
שאלו את עצמכם: "מה אני צריך לדעת, לחשוב ולעשות בכדי להיות שלם עם עצמי?", ועשו זאת. הבטחתי אליכם שהקשיים והאתגרים שהופיעו בחייכם עם הגירושין יימסו ויתפוגגו ככל שתתקדמו בתהליך השלמות הפנימית שלכם.

 

לעומת זאת אם לא תעשו עבודה, הם ימשיכו להופיע בצורה זו או אחרת, על-ידי גורם כזה או אחר, עד אשר תהיו שלמים עם עצמכם.

 

לדוגמה: אמא אשר אינה מסכימה לקנות אופנוע לבנהּ, למרות הפצרותיו החוזרות ונשנות, שלמה עם החלטתהּ. היא איננה נושאת עימה רגשות אשם, ויכולה להתמודד עם כל קושי של ילדהּ בעקבות זאת.
ילדהּ יכול להרגיש עצב, תסכול וכעס, אך האם שיודעת, ללא כל צל של ספק, שזה הדבר הנכון לעשות, תוכל בקלות להבין ולהכיל את חוסר ההסכמה של בנהּ.
ביום בו תהיו שלמים עם עצמכם באופן שכזה – הקשיים יש להניח, יופיעו, אך התמודדות עימם לא תהווה קושי עבורכם והם יחלפו.

 

בין שאתם מסכימים ובין אם לאו, הדרך להתמודדות עם כל רגש שעולה אצל ילדכם, הינה לתת לו לגיטימציה, כלומר להבין שכך הילד מרגיש, וזה בסדר גמור. כמו כן לחזור שוב ושוב על העוּבדה כי אין הגירושין קשורים אליו כלל וכלל.
תוכלו לומר לדוגמה: "אני מבין שכך אתה מרגיש, וחשוב שתדע שההחלטה לא היתה קשורה אליך כלל וכלל, אתה ילד נפלא, טוב ואהוב. ההחלטה הינה אישית ופנימית, וקשורה למה נכון ומתאים עבור ההורה, וכלל אינה קשורה למישהו או משהו חיצוני."
חזרו על כך גם "מאה פעמים" אם צריך, עד אשר שניכם תבינו, שאין ההחלטה קשורה לגורם חיצוני כלל, אלא נובעת מצורך אישי ופנימי של ההורה. כמו כן, החלטה זו אינה עושה אף אחד פחות טוב, אהוב או ערכי!

 

וזה מוביל לסיבה השלישית והיא:

 

3. מערכת היחסים בין הורים
עברתם (ועדיין) תקופה לא קלה, תקופת תהפוכות ושינויים ללא היכר, ודאי הרגשתם עצבות, כעס אשמה והאשמה, חוסר בטחון ודימוי עצמי נמוך.... עם זאת ליחסים בין ההורים השפעה עצומה על רגשותיו ותחושותיו של הילד והאווירה בבית.
אם חילופי הדברים ביניכם יהיו באופן מבין ומכבד, אזי תתרמו לכך שהילד ירגיש טוב ובטוח עם עצמו ועם סביבתו. אך אם חילופי הדברים ביניכם יהיו באופן מאשים, משפיל ולא מעריך; תתרמו לכך שילדכם ירגיש אשם, מבולבל, מתוסכל, כועס וחסר אונים.
גם אם לדעתכם, נאמרים הדברים בשקט או "מאחורי גבו של הילד", הם נשמעים על-ידי הילדים, אם לא במילים אז באנרגיה, בתחושה. לא תוכלו להסתיר זאת מהם.
אם רצונכם באווירה רגועה, נעימה, אוהבת ובטוחה בביתכם, עליכם ללמוד להבין ולכבד את הסובבים אתכם, גם כשאינכם מסכימים עימם. אינכם חייבים להסכים עם כולם, אך עליכם להבין שממש כפי שאתם חושבים שאתם צודקים, גם הצד השני מרגיש כך. הבינו כי לכל אחד סדרי עדיפויות, ערכים, דרכי חשיבה, התנהגות משלו, ואפשר להשאר ביחסי שלום, חברות וכבוד גם אם לא מסכימים אחד עם השני. כמו כן אל תקחו דבר באופן אישי – "אף אחד לא קם בבוקר במחשבה: "איך לעשות לשני את החיים קשים", כל אחד חושב איך לעשות לעצמו טוב, לכן אף פעם אל תקחו דבר באופן אישי, אף אחד לא התכוון לפגוע בכם, אלא רק לעשות לעצמו טוב. – זהו השלום במהותו! -

 


"כולם מדברים על הרצון לשלום. זה הפך להיות מין ביטוי נכסף שלדעתי שכחנו את מהותו. האמינו לי, לא עומדים במרכזו שטחים וכסף, גם לא אוצרות טבע או הבטחות למיניהן.
מהותו של שלום היא הרוגע, האהבה והקבלה שתרגישו בתוככם. כאשר תשכילו לבחור ברגשות אלו, לעומת הצורך בלהיות צודקים, אזי הביטוי הנכסף שנקרא "שלום עולמי" יהיה בהישג ידינו." (מתוך המכתב יחסם של הורים להוריהם/שני הורביץ)

 

"שלום עולמי ייתכן כאשר ישכון שלום בביתי; השלום בביתי ייתכן כאשר ישכון שלום בתוכי; והרי הוא חזוני." (ההורה שבחרתי להיות"/שני הורביץ)

 

לסיכום: הקשיים וההתמודדויות בגירושין רבים הם, ומגיעם בצורות שונות ומגוונות. יחד עם זאת, אני מאמינה שבמהותם הם נובעים משלוש סיבות עיקריות:
1. קושי בהכלה של רגשות קשים ומאתגרים כגון: כעס, עצב, תסכול, חוסר שליטה
2. חוסר שלמות של ההורה עם עצמו; ובכך מופיעים רגשות אשם ונחיתות.
3. מערכת היחסים בין ההורים
לכשנדע לטפל בשורש העיניינים, ההתמודדות במה שמופיע על פני השטח יהיה קל.

 

שלכם בשלום ובשלמות

שני הורביץ
מאמנת מוסמכת להורים ולילדים (cpcc)
מחברת הספר "ההורה שבחרתי להיות"



חזרה