לקבלת מאמרים
ישירות אליך
אימייל
שם פרטי
שם משפחה
 

תינוק חדש בבית

מאמר זה מוקדש באהבה רבה לחברותיי הטובות, מירב, הילה וסיון

אירוע מרגש ומשמח זה הוא גם נושא מורכב בחיי משפחות רבות. לצד השמחה וההתרגשות מתעוררים קשיים אצל כל אחד מבני המשפחה, הורים וילדים כאחד.
הפעם נראה כיצד ניתן להתמודד עם הקשיים ולעבור את התקופה בצורה בונה, תומכת ואוהבת.

רוב ההורים מתרגמים את התנהגותם של הילדים כקנאה בתינוק החדש.
אחרים מתרגמים את התנהגותם של הילדים כפחד; מישהו אחר "תופס" את מקומם בלִבם של היקרים להם.

אחת הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם כל רגש או תחושה — בייחוד כאלו שהייתם רוצים להיפטר מהם — היא להתייחס אליהם, לתת להם מקום, לקבל אותם, ולא להתנגד להם.
הנה איך:

1. דברו עם ילדיכם על הפחדים שלהם, על רגשותיהם ותחושותיהם, והכילו את דבריהם.
אל תבקרו ותשפטו אותם על רגשותיהם! אפשרו להם לבטא אותם, להוציא החוצה את מה שמפריע להם. כך ישתחררו ממה שמעיק עליהם.

לדוגמה:
אמא: "נועם, איך אתה מרגיש עם אחיך החדש?"
נועם: "לא טוב."
אמא: "מה זה אומר? תסביר לי."
נועם: "את כל הזמן אתו ובכלל לא אתי."
אמא: "ואיך אתה מרגיש כשאני מבלה את כל הזמן אתו, ולא אתך?"
נועם: "עצוב."
אמא: "מה המשמעות של 'עצוב' עבורך?"
נועם: "אני מרגיש לבד, שאת לא אוהבת אותי עוד."
אמא: "באמת לא נעים להרגיש לבד ולא אהוב"...(שתיקה)... "ואני רוצה לומר לך שאתה יחיד ומיוחד בשבילי, ואני אוהבת אותך מאוד."

אל תיפלו למלכודת של התגוננות! התגוננות רק תוביל לפינג—פונג של הצטדקויות, האשמות וחוסר תקשורת (קראו את המכתב "מי צודק?"). דוגמה להתגוננות תהיה:
אמא: "אני לא כל הזמן אתו, ואני ממש משתדלת לבלות אתך, כמו למשל שהלכנו לקניון יחד..."
כאשר אתם מאפשרים לילד לדבר על תחושותיו, אתם נותנים להן מקום ולגיטימציה. הילד לא מרגיש שהוא לא בסדר בגלל הרגשות החדשים שהוא חווה. הוא לומד להתמודד עמם מעצם ההתייחסות אליהם והדיבור עליהם.

2. שתפו אותם
שתפו את ילדיכם בקשיים שלכם: בעייפות, בתסכול, בכעס שלכם. הֱיוּ שקופים וכנים אתם.

לדוגמה:
אמא: "נועם שלי, אני רוצה לשתף אותך בהרגשתי: ממש קשה לי שכמעט ולא יוצא לי לבלות אתך לאחרונה."
נועם: "למה לא יוצא לך לבלות אתי לאחרונה?"
אמא: "כי אני צריכה לטפל באחיך הקטן. הוא קטן וזקוק לי כמעט כל הזמן, ממש כפי שאתה היית זקוק לי כשהיית תינוק."
נועם: "גם ילדים גדולים זקוקים להורים שלהם."
אמא: "אתה צודק, נועם. הזמן אתך חסר לי. אני אוהבת להיות אתך, ואתה חשוב לי."

בדוגמה זו נתנה האם מקום לקשיים שהיא חווה באומרה לנועם כי היא אוהבת להיות אתו והוא חשוב לה, התייחסה גם לקושי שלו.

דוגמה נוספת:
אמא: "נועם, מעייף אותי שאני צריכה לומר לך כל־כך הרבה פעמים לא לגעת בראשו".
נועם: "אני לא נוגע בראשו".
אמא: "אני מבינה שכך אתה מרגיש — ועדיין בהרגשה שלי אני כל הזמן צריכה להעיר לך."
נועם: "טוב, אמא, אני אשתדל."

באמצעות שיתוף ילדיכם ברגשותיכם ובתחושותיכם אתם מונעים מהקושי שאתם חווים, התסכול והעייפות, להצטבר כפקעת עצבים בבטנכם, והתוצאה היא שיתוף מילולי בצורה נעימה ומקבלת. כמו כן, בעשותכם זאת אתם נותנים לילדיכם לגיטימציה לעשות אותו הדבר. כך אתם יוצרים מערכת יחסים, הבנויה על תקשורת פתוחה ואמיתית ביניכם.

3. התנהגו אל ילדיכם כפי שהייתם רוצים לראותם מתנהגים
ילדינו הם המראה שלנו — השתקפות של התנהגותנו.
חוסר־הסבלנות, הכעס, התסכול והאגרסיביות שלנו משתקפים דרך ילדינו, כמו העדינות, הרוך, האמפטיה, החמלה וההתחשבות. עליכם לשמש דוגמה לסוג ההתנהגות שאתם רוצים לראות בילדיכם — בייחוד בתקופה זו. הראו להם בהתנהגותכם איך לנהוג, חנכו אותם בעשייתכם איך לעשות, למדו אותם בדיבורכם איך לדבר. השינוי בילדיכם מתחיל בכם ואינו אפשרי בדרך אחרת.
כמובן, תוכן הדברים אינו משנה, אלא הרגשתכם בעת שאתם אומרים את המילים. האנרגיה — היא שעוברת, ולא המלל (ולא משנה עד כמה תנסו להסתירהּ).
ניתן לומר: "נועם, בבקשה, תהיה בשקט, כי התינוק ישן" בכעס או ברוך.

לסיום זכרו: הכול עובר; כל תקופה עוברת ומתחילה תקופה חדשה. כמו כן אהבו וקבלו את עצמכם. אתם עושים את המיטב שאתם יכולים.

באהבה רבה ובברכת מזל טוב!

שני הורביץ
מאמנת מוסמכת להורים ולילדים (cpcc)
מחברת הספר "ההורה שבחרתי להיות"


חזרה